Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 48b

חִישֵּׁב בַּחֲתִיַּית גֶּחָלִים, מַהוּ? מַכְשִׁירֵי מִצְוָה כְּמִצְוָה דָּמוּ, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

Traduction

What is the halakha if he thought invalidating thoughts during the raking of the coals? Does this thought invalidate the incense? The Gemara elaborates: The question here is whether actions that facilitate the performance of a mitzva are considered like the mitzva itself. If so, merely raking the coals, which facilitates the mitzva of the incense, is like burning the incense itself; therefore, an improper thought would disqualify the incense. Or perhaps actions that facilitate the performance of a mitzva are not considered part of the mitzva itself. No answer was found for this question either, and the Gemara once again concludes: Let it stand unresolved.

Rachi non traduit

חישב בחתיית גחלים. מהו להפסיל הקטורת:

כמצוה דמי. והוי ליה כמחשב בעבודה לשון אחר חישב בחתיית גחלים מהו שיפסלו גחלים במחשבה זו מלהקטיר עליהן. לינה שמעינן דפסלה בהו מדפסיל טבול יום כדתנן לעיל מיהו הא מיבעיא לן אי הוי חתייתן עבודה למיפסל בה מחשבה:

מכשירי מצוה כמצוה דמו. וכי היכי דמחשבת חפינה פסלה בקטורת מחשבת חתייה נמי פסלה בגחלים:

Tossefoth non traduit

חישב בחתיית גחלים מהו. מדפסל בהו טבול יום פסיל בהו לינה פסיל בהו מחשבה ולי נראה דנהי דלינה פסלה בה אי לא חשיבא עבודה לא פסלה בה מחשבה תדע שהרי קידוש מנחה והנחתה בביסא פסלה בה טבול יום ולינה ואפ''ה אם חישב בשעת הנחתה לא פסלה בה מחשבה וכן בשעת יציקה ובלילה לא פסלה בה מחשבה אלא בד' עבודות שבמנחה שיש כנגדן בזבח ולהכי מיבעיא ליה את''ל חפינת קטורת חשיבא עבודה כמו קמיצה חתיית גחלים מהו מכשירי מצוה כמצוה דמו וחפינה אריכתא היא והויא חתיית גחלים וחפינה במקום קמיצה או לא. בס''פ טבול יום (זבחים דף קד.) בעי רבי ירמיה לינה מהו שתועיל בבשר פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים וכו' עד ושוין שאם חישב באכילת פרים ובשריפתן לא עשה ולא כלום מאי לאו מדמחשבה לא פסלה לינה נמי לא פסלה ודחי לה מחשבה לא פסלה לינה פסלה ותימה א''כ היכי פשיט הכא מדפסלה בהו לינה בחפינה פסלה בה מחשבה וי''ל הכא כיון דאכילת מזבח היא מדפסלה בה לינה פסלה בה מחשבה אבל בשר פרים ושעירים הנשרפים שנשרפים חוץ לג' מחנות נהי דלינה פסלה בהו דילמא מחשבה לא פסלה בהו וא''ת דהכא מסקינן דמחשבה פסלה בקטורת ובזבחים פרק בית שמאי (זבחים דף מב:) תנן אלו דברים שאין חייבין עליהן משום פיגול הקטורת כו' יש לומר דאין חייבין דקתני התם היינו להתחייב כרת האוכלן מיהו מיפסל על ידי מחשבת פיגול דלהכי אהני גזירה שוה דמלא מלא ממנחת חוטא וכי האי גוונא אמרינן בסוף פרק קמא דזבחים (דף יד.) ר''ש אומר כל שאין על מזבח החיצון אין חייבין עליו משום פיגול ואפילו הכי קאמר התם מודה רבי שמעון ליפסול מקל וחומר דשלא לשמן:

בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: הוֹלָכָה בִּשְׂמֹאל, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת, תְּנֵיתוּהָ: נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ.

Traduction

§ The Sages raised a dilemma before Rav Sheshet: What is the halakha with regard to carrying the blood in one’s left hand? Is this action valid, or is carrying, like receiving and sprinkling the blood, an act that must be performed with the right hand? Rav Sheshet said to them: We already learned it; there is an answer to this question from the mishna: He took the coal pan in his right hand and the spoon in his left hand. This proves that although the spoon is carried in the left hand to the place of the service, the rite is valid.

Rachi non traduit

הולכה בשמאל מהו. הולכת הדם מיבעי ליה קבלה וזריקה דכתיב בהו כהונה פשיטא לן דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין אבל הולכה לא כתיב בהדיא ומדאפקה רחמנא לקבלה בלשון הולכה דתניא והקריבו זו קבלת הדם נפקא לן במסכת חגיגה (דף יא.) שהיא עבודה ומיהו שמאל איכא למימר דלא פסיל דהא לא כתב בה כהונה בהדיא:

את הכף בשמאלו. אלמא כשירה בשמאל:

Tossefoth non traduit

הולכה בשמאל מהו. תימה אי לא אסיק אדעתא למיפשטא מלקח את הכף בשמאלו מאי קמבעיא ליה האמר בפ''ק דזבחים (דף ד.) דלכל מילי הולכה לא נפקא מכלל קבלה וי''ל דהיא גופה מספקא להו אי גמרינן מכף או איכא שום סברא שאין ללמוד משם ונימא הולכה לא תפקא מכלל קבלה ופשיט להו רב ששת דגמרינן מינה דכיון דכתב רחמנא הבאה אחת בקטורת ואי אפשר לעשות בהבאה אחת אא''כ יוליך הכף בשמאלו אלמא הולכה בשמאל כשירה וטפי הוי סברא למיגמר הולכה מהולכה מלמיגמר הולכה מקבלה:

וְנִפְשׁוֹט לְהוּ מֵהָא דִּתְנַן: הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאל וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ!

Traduction

The Gemara asks: And let us resolve this dilemma for them from that which we learned in a mishna: The priest who is privileged to carry the head and the leg of the daily offering to the ramp carried the right leg in his left hand, with its entire hide facing outward and the place of the slaughter on the neck facing the priest. This mishna also proves that carrying with the left hand is acceptable.

Rachi non traduit

ותיפשוט ליה מהא. דבגופו של מזבח קמיירי:

הרגל של ימין בשמאל. מי שזכה להעלות לכבש הראש והרגל מקבל מיד המנתח את הראש בימינו ואת רגל הימנית של תמיד מקבל בשמאלו:

ובית עורה לחוץ. ומקום חתך לפנים כלפי כהן וכן נאה:

אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הוֹלָכָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל הוֹלָכָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה — לָא, קָמַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara rejects this contention: If the proof is from there, I would have said: That applies only to a type of carrying that does not invalidate atonement, as even if the limbs are not carried up to the altar, atonement is nevertheless achieved through the sprinkling of the blood. The rite is valid even if the limbs of the daily offering are not burned at all. However, with regard to the type of carrying that does invalidate atonement, e.g., carrying the blood to the altar, no, perhaps it must be done specifically with the right hand. Rav Sheshet therefore teaches us from the mishna that although carrying the spoon is necessary for the mitzva, the rite is nevertheless valid if it is carried in the left hand.

Rachi non traduit

הני מילי הולכה וכו'. הולכת אברים דלא מעכבא כפרה שאין כפרה אלא בדם והוא עצמו שלא הוקטרו אבריו כשר:

אבל הולכת דם דדם מעכב כפרה הוא. אימא לא נתכשר בשמאל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source